כחלק מלימודי מאלפים בבית הספר לאילוף כלבים של מכללת דוגארט, חשוב לנו שתלמידי
קורס אילוף כלבים ולימודי כלבנות טיפולית, יכירו את סוגי הספורט הכלבני שהם חלק חשוב ומהותי מארגז הכלים של כול מי שמעוניין להיות מומחה לאילוף כלבים או כלבן טיפולי מתקדם ורציני.
והפעם דנה ורדינון, שופטת אג'יליטי בינלאומית של ה- FCI, מדריכה ובעלת ניסיון תחרותי של מעל 20 שנה, היא המרצה בתחום האג'יליטי במכללת דוגארט. כאן היא מספרת לכם על האג'יליטי:
מהו ספורט האג'יליטי
אג'יליטי- Agility הוא ספורט בו הכלבים רצים במהירות ובדיוק המירבי דרך מעבר מכשולים ומשוכות שהדגש בו הוא על עבודת צוות של הנוהג וכלבו. הספורט מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות.
ההיסטוריה של ספורט האגי'ליטי:
ספורט ה- Agility קרם עור וגידים באנגליה בזכות פועלו של מאלף הכלבים הוותיק פיטר לואיס בשנת 1978. הוא כתב ספר אודות האג'יליטי והפיץ קלטות ללימוד בסיסי, הכלב הראשון איתו עבד היה מגזע ביגל, שנדיר כיום לראותו פעיל בספורט זה.
האג'יליטי הופץ ברחבי עולם הכלבנות ומשלחת מ – " החוג הישראלי לאילוף כלבים " פגשה אותו בשנת 1982 במהלך תחרויות בדרום אפריקה.
נחום סחר, שהתחרה שם עם כלבתו, נשבה כמו רבים אחרים בקסמיו של ספורט זה והחליט לאמצו ולהביאו ארצה.
בד בבד החלו להתגבש ברחבי העולם חוקים ומועדוני אוהדים עד שבתחילת שנות ה- 90
ה- FCI ( הפדרציה הכלבנית הבינלאומית) הכירו בספורט האג'יליטי כרשמי וקבעו תקנונים ונהלים.
חוקים ונהלים הקשורים בספורט האג'יליטי
תחרות האג'יליטי מתקיימת בזירה ישרה שגודלה המינימלי 20X40 מטר כשאורכו של המסלול ינוע בין 100- 220 מטרים כאשר על הכלב לעבור 15- 22 מכשולים.
אורך המסלול ומספר המכשולים משתנה בהתאם לרמה/ כיתה בה מצוי הכלב.
על-פי תקנון ה- FCI ישנן שלוש רמות בהן משובצים הכלבים על-פי רמתם.
הרמה הנמוכה היאA1 והרמה הגבוהה ביותר היא – A3. בארץ ובארצות אירופאיות רבות ישנה רמה נוספת והיא 0A שהינה רמה בסיסית.
בבניית המסלול משתתפים המכשולים הבאים: גשר, נדנדה, A פריים (קיר טיפוס משופע), " סללום " (עקלתון), משוכות, משוכה כפולה, חומה, קפיצה למרחק , צמיג, מנהרת בד (מנהרה סגורה) ומנהרה גמישה (פתוחה).
המתקנים בנויים על-פי תקנון ה- FCI (שמתייחס למכלול פרמטרים כגון: מבנה, גובה, רוחב, חומרים, חלוקה לצבעים, בחירת צבע ועוד)
המכשולים הם ניידים!
בתחרות: בכל מסלול המכשולים מסודרים בסדר חדש- שונה ואל כל מכשול מוצמד מספר
(מ 22-1) על פי סדר המסלול שנבנה. הנוהג עולה לזירה ולומד במשך מספר דקות קצוב באמצעות המספור את סדר המתקנים במסלול שעל כלבו לעבור. בהמשך הנוהג מבצע את המסלול בדרך כלל בריצה תוך כדי שהוא מכוון את הכלב באמצעות שפת גוף והוראות קוליות.
בתחרות הכלב עולה על המסלול ללא קולר או כל אביזר אחר וגם על הנוהג חל איסור על שימוש בכלי עזר כגון: אוכל, משחק ועוד.
בעברית משמעות המילה האנגלית "אג'יליטי" היא שילוב של זריזות וגמישות.
ה – "Agility" הוא מושג המתאר יכולת התאמה מהירה לנסיבות משתנות.
זה מה שנדרש מהכלב לאור העובדה שישנם מסלולים בהם מעבר המכשולים דורש פניות חדות אפילו עד כדי 270 מעלות, ישנם מכשולים הסמוכים מאוד זה לזה והכלב צריך להגיב בהתאם וכל זאת כשהוא נמצא במהירות מרבית שיכולה להגיע אף ליותר מ-4 מטר לשנייה.
בתחרויות הכלב שעובד הכי מדויק ונקי (כמה שפחות נקודות עונשין) ובמהירות הגבוהה ביותר הוא המנצח. הביצוע אליו שואפים במסלול מכונה: Clean Run בו הכלב מבצע מעבר "נקי" של המסלול במסגרת הזמן הקצוב שניתן וללא נקודות עונשין.
ישנה חלוקה לשני סוגים של מסלולים: קפיצות-Jumping ו -Agility כאשר מסלול "אג'יליטי" מכיל מכשולים שיש בהם נקודות מגע : גשר, איי-פריים ונדנדה ואילו מסלול "קפיצות" הוא ללא נקודות מגע. (נקודת מגע- הם קטעים המצויים בקצוות של המתקנים שצוינו לעיל ואשר צבועים בצבע אחר מיתר המשטח)
הספורט פתוח ומתאים למכלול סוגי הכלבים, גדולים כקטנים, ולכן בתחרויות יש חלוקה לפי קטגוריית גובה.
כלבים קטנים – Small- נמוכים מ 35 ס"מ.
כלבים בינוניים- Medium שגובהם בין 35 ס"מ ל 43 ס"מ.
כלבים גדולים Large שגובהם מעל 43 ס"מ.
בהתאם לקטגוריה נקבע גובהם של חלק מהמתקנים.
מהו הקסם שבאג'יליטי?
אי אפשר להתעלם מהקסם של בילוי זמן איכות עם הכלב. ספורט זה מתאים למגוון רב של כלבים ואנשים. כל צוות (נוהג וכלבו) עובד ברמה המתאימה לו כאשר יש צוותים תחרותיים שעשויים להגיע להישגים גבוהים ואחרים שמתקדמים בקצב שלהם וכלל לא ירצו להתחרות. המשותף לכולם שהכלב עובד- לומד הוראות חדשות מפתח תקשורת ברמה גבוהה עם בעליו, מפתח כושר וקואורדינציה והכל באמצעות חיזוקים חיוביים (כגון: משחק- צעצוע, מזון- חטיפים). מניסיוני הרב בתחום אני מאמינה שעבור הכלבים האג'יליטי נראה כסוג של- "לונה פארק" מרגש ומלהיב, ומפיח בהם וגם בנוהגים רוח רעננה של עשייה מהנה ומשותפת.
כאשר הנוהג רץ, מכוון את כלבו במסלול והכלב נענה זהו רגע קסום של רמת תקשורת גבוהה ביותר ושיא ההרמוניה.
כלבים מהירים יכולים לרוץ כל מסלול בפחות מדקה ולעיתים אף בפחות מחצי דקה. אם הנוהג איחר בשנייה במתן פקודה הכלב עלול לפסול את המסלול.
התזמון והסנכרון כה חשובים ברמת תחרותית שהתחושה היא של ריקוד באולם של תפאורה מגוונת וצבעונית: צמיג, נדנדה, משוכה, חומה ועוד.
עלינו לזכור שלא מאז ותמיד הכלבים התגוררו בבית או בדירה, ו/או רבצו בסלון ונהנו מהמזגן. בעבר הרחוק הפעילות הגופנית שלהם הייתה גבוהה שכן הם חיו בטבע, גמעו מרחקים, חלקם צדו, וכאשר בויתו חלקם עזרו לאדם בציד, חלקם סחבו מזחלות, רעו אווזים, כבשים ושרתו בתפקידים נוספים.
עם כל הקסם צריך לזכור שמדובר בספורט שעלול להוביל לפציעות גם של הנוהג וגם של הכלב לכן צריך לגלות מודעות ואחריות. בעשייה הספורטיבית יש להתחשב בגיל הכלב, במבנה הגופני שלו, בכושר בו הוא נתון ועוד. יש לוודא שהמתקנים הם בטיחותיים- כאמור יש תקן לכל מכשול כשהבטיחות היא בראש ובראשונה. יש להתחשב במכלול פרמטרים נוספים ומדריך טוב ישכיל לפקח, לנתב ולייעץ בכדי לשמור על בריאות הצוות.
האג'יליטי הוא חוג נפלא לילד- סליחה לכלב. ההנאה שלו כבר טמונה בכך שמוציאים אותו מהבית לפעילות נטו של לפחות שעה וחצי. הכלב לומד לתקשר ומפתח קשר חזק יותר עם בעליו וכל זאת תוך כדי קבלת חיזוקים חיוביים ומשחק.
יתרונותיו הכמעט האינסופיים של האג'יליטי (רשימה לא לגמרי מלאה).
- בלימוד האג'יליטי הנוהגים שהם בדרך כלל בעלי הכלבים, לומדים כיצד להיות יותר אסרטיביים ולמקם את עצמם כראש הלהקה כאשר הכלב מוצא את מקומו כפרט- בלהקה המשפחתית ולא כמנהיג. דבר זה פותר בעיות התנהגות של "הכלב הוא המלך בבית" ואשר נוהג לגרגר על בני המשפחה ולהפגין שליטה בדרכים נוספות.
- ישנם כלבים אנרגטיים במיוחד שלעיתים מוצאים פורקן בארגון ועיצוב מחדש של הסלון כולל הסרת ריפוד, גילוף רגלי שולחן הקפה באמצעות השיניים ועוד. באימון – כלב פורק אנרגיה רבה וזוכה לתשומת לב מרובה מצד הבעלים כך שלעיתים "נושא עיצוב הדירה או הבית" מחדש פחות בוער בעצמותיו של הכלב.
- באג'יליטי הכלב בא במגע עם כלבים נוספים דבר שמלמד אותו התנהגות בחברותא. הכלב לומד להתמודד עם גירויים שונים, ביניהם הימצאותם של כלבים שונים סביבו אשר הוא צריך לגלות כלפיהם אדישות ולמלא אחר הוראות הנוהג. העבודה בקרב קבוצת כלבים יכולה לתקן או לעזור כאשר הכלב אינו נוהג בידידותיות (תוקפן ברמות מסוימות) כלפי כלבים או כאשר הוא חושש ממגע עימם.
- האג'יליטי עוזר לכלבים בהתגברות על הפחדים שלהם (הליכה על קורת גשר, נדנדה ועוד) ובכך משפר את ביטחונם בכל תחומי חייהם (בבית, ברחוב ועוד). הבעלים מקבלים כלים לעזור לכלב בהתמודדות עם פחדיו.
- העבודה עם הכלב של ילדים ובני נוער ואוכלוסיות אחרות, בספורט האג'יליטי מעניקה להם ביטחון, התגברות על פחד מכלבים, תחושת מסוגלות והצלחה שכן ספורט זה מעניק שפע "מתנות קטנות" הצלחות קטנות אשר מצטברות להישג משמעותי.
- קסמו של הכלב הוא שהוא שאינו שיפוטי ואהבתו לבעליו או לנוהג אותו היא ללא תנאים. לכן גם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ומוגבלויות יכולים להפיק הנאה והתרוממות נפש מההישגים שלהם בעבודת הצוות בספורט האג'יליטי קיימת פעילות של Para Agility (עבודת אג'יליטי בקרב אוכלוסיות עם לקויות שונות) דבר שכל סטודנט בלימודי כלבנות טיפולית או קורס כלבנות טיפולית חשוב לו דעת.
- בני נוער בסיכון עשויים לבנות בקלות קשרי אמון עם הכלב ונוצרת ביניהם מערכת הפריה הדדית- בד בבד עם תהליך לימוד הכלב, הכלב מלמד אותם על עצמם ובתהליך זה הם רוכשים כלים שיתרמו להם בכל תחום חיים. הדרך חשובה לא פחות מהשגת המטרה.
יוצאי בית ספר לאילוף כלבים ובוגרי קורס מאלפים יוצאים עם כלי נוסף בארגז הכלים שאותו ניתן לשלב במסגרות שונות כגון מתנ"סים כחוגים לילדים, קייטנות שבמרכזן אילוף כלבים, עבודה טיפולית עם אוכלוסיות שונות פעילות ספורטיבית של כלב עם בעליו ועוד.
כל אחד נוחל הצלחה בסדר גודל כזה או אחר- שפע של מתנות קטנות עבור
מגוון סוגי/ גזעי כלבים והנוהגים שלהם!
איך פגשתי את האג'ליטי ומהו עבורי?
את האג'יליטי פגשתי לראשונה לפני למעלה מ – 20 שנה עם הרועה האוסטרלי הראשון שלי "דנדי" (אחד האוסטרלים הראשונים בארץ ואלוף ישראל הראשון בתצוגת צורה). מאחר ודנדי היה היפר אקטיבי החלטתי להצטרף ל"חוג הישראלי לאילוף כלבים ואג'יליטי" כדי שיוכל לפרוק אנרגיות.
השתלבנו בחוג וביקשתי לדעת כל מה שאפשר על תחום האג'יליטי והאילוף, וכך היה. למדתי התנסיתי והתמקצעתי והוסמכתי כ"מדריכת אג'יליטי" מטעם ההתאחדות הישראלית ולשופטת אג'יליטי בינלאומית של ה- FCI.
בהמשך דרכי הכשרתי והסמכתי מדריכי אג'יליטי מטעם ההתאחדות הישראלית לכלבנות.
במשך כשני עשורים שיגרת חיי הייתה אימון כלבי האישי והדרכה של חברים בחוג מספר פעמים בשבוע. לאורך השנים עבדתי עם שלושה כלבי אג'יליטי אישיים: דנדי, ג'וי (הבת של דנדי) וג'סי (הנינה של דנדי) איתה אני מתאמנת גם היום כך ש"הכל נשאר במשפחה" שלא במקרה היא "אוסטרלית".
האהבה הגדולה שלי לכלבים מצאה מענה מעבר לכותלי ביתי שלי. אני נהנית לראות את הניצוץ בעיני הנוהגים והכלבים כשהם מגיעים למגרש. הדרכתי מגוון רחב של כלבים ואין צוות אחד שדומה למשנהו דבר שתמיד יוצר עניין.
לאורך השנים, הגעתי לרמה הגבוהה ביותר A3 השתתפתי כנוהגת בסמינרים/ סדנאות בנושא א'גיליטי בארץ ובחו"ל, ועברתי בחו"ל סמינר לשופטים והכשרות נוספות. במשך מספר שנים ייצגתי את ישראל וישבתי בוועדת האג'יליטי העולמית.
לראייתי ההיכרות הצמודה בין הנוהג וכלבו, האמון, הביטחון, האהבה ללא תנאים שמאפיינת את הקשר, הנאמנות , השמחה בעבודה משותפת הם אלו שמולידים את האג'יליטי האמיתי במיטבו כאשר הקשר העמוק ביניהם מתורגם לרמת תקשורת גבוהה ואז נוצר הקסם.
עבורי, האג'יליטי במיטבו אינו רק סיפור הצלחה זהו סיפור אהבה והנאה- love & joy
