החיבור בין האדם לכלב

הדבר הכי חשוב בלימוד אילוף כלבים או בלימודי כלבנות טיפולית הוא להבין איפה הכול התחיל. 

מחקרים עכשוויים מלמדים אותנו כי בני האדם וכלבים הולכים יד ביד מאז ומעולם כך שהכלבים ואנחנו בני האדם התפתחנו יחדיו וקשרנו את גורלנו לעד בחברות בין המינים. קיימת תאוריה המבוססת על מחקרים של זואולוגים וארכיאולוגים שהלכה למעשה הזאב האפור, האבא של כל הכלבים הוא שבחר בנו ולא להפך.

יש כאלו שטוענים שהדבר התחיל כבר לפני 40.000 שנה ויש כאלו טוענים שמאוחר יותר.

היום מחקרים שונים טוענים כי התהליך לא היה מסודר וישר כפי שההיגיון מצפה, אלא יותר בצורה מפוזרת, לא עקבית וכאוטית במספר מקומות במקביל, באירופה וברחבי אסיה והמזרח התיכון. 

בחלק המקומות תהליך הביות הסתיים במבוי סתום ובחלקו המשיך הלאה. 

רוב המחקרים העדכניים, משערים שהזאבים בייתו את עצמם ללא מעורבות אקטיבית של האדם בנושא, חלקם טוענים גם אחרת, הם מבססים זאת על מחקרים אנתרופולוגים שבחנו מערכות יחסים בין בעלי חיים לקהילות ציידים לקטים מודרניים. 

לכול המחקרים כיום יש מוסכמה אחת והיא שהכלבים הקדמונים התפתחו מזנים מסוימים של זאבים 

אפורים שמבחינה התנהגותית שונים מאד מהזאבים האפורים שאנו מכירים כיום ועליהם מתבססים המחקרים המודרניים. 

אחד הגילויים המלהיבים הוא של קבר בן 12.000 שנה, שנחשף כאן בישראל באתר ארכאולוגי- פרהיסטורי בעמק החולה, של אישה מבוגרת שידה מונחת על שלד של כלבלב. קבורת אדם וכלב מעידה על מערכת יחסים מורכבת בין אדם לבעלי החיים ומהווה את העדות הקדומה בעולם לביות הכלב, 

ממצא זה מרתק אנשים ברחבי העולם ומוזכר במיטב המגזינים המדעיים העוסקים בביות הכלב.

בשלב ההתפתחותי בו האדם החל לחיות במושבות קבע וחדל לנדוד בחיפושים אחר מזון, זה השלב בו הזאבים מצאו בנו עניין. כבר אז ייצר האדם פסולת שכולה הייתה אורגנית ואשר משכה את הזאבים לקרבת האדם. 

הזאבים החלו לפשפש באשפה ולאכול את השיירים של האדם. פגרים ושאריות מזון. הזאב שמטבעו כחיית בר פחד מהאדם ושמר מרחק ביטחון ממנו, החל להתקרב לסביבת האדם ובתהליך של ברירה טבעית בה הזאבים שמנגנון הבריחה היה מוחלש אצלם התרבו בסביבת האדם ולמעשה תוך זמן יחסית קצר במושגים אבולוציוניים החל להתפתח מין חדש הנפרד מהזאב. 

המין הזה מכונה היום "כלבי השוליים" או כלבי "פארייה"(Pariah Dog), הכינוי פארייה מגיע מהתרבות ההודית המבוססת על קאסטות, בני האדם מהקאסטות הנמוכות והטמאות נקראים "פארייה" אלו החיים בשוליים של יישובי בני האדם. 

בחזרה לזאבים שהפכו להיות כלבי פארייה – זאבים אלה עברו שינויים התנהגותיים ופיזיים והתאימו עצמם לסביבה החדשה. זאבים

השינוי ההתנהגותי המשמעותי ביותר היה החלשות מנגנון ההגנה הקיים בכל חיות הבר: "הפחד". מנגנון אשר מייצר תגובה אינסטינקטיבית אחת מתוך שתי אפשרויות: תקיפה או בריח, ככול שמנגנון זה נחלש כך התחזק הקשר בין "כלב השוליים" לאדם.  

בשלב זה החל האדם לגלות יותר עניין בכלב. האדם גילה שהכלב בעל התכונות הזאביות הינו בעל חיים מאוד טריטוריאלי ותכונה זאת גרמה לכלב להתריע כשהתקרב איום לסביבות הכפר. בנוסף כלבי השוליים עדין היו צדים למחייתם והאדם גילה בתכונה זאת פוטנציאל אדיר לצרכיו. זה השלב בו התחיל האדם להתערב בתהליך האבולוציוני בהתפתחות הכלב ובעצם בתהליך של ברירה מכוונת בהרבעה בין כלבים בעלי תכונות זהות אשר אותם רצה האדם להגביר או להחליש פיתח האדם חמישה טיפוסי גזע שונים שענו לצרכיו הבסיסיים באותה תקופה. 

שמירה, צייד באמצעות הרחה, צייד באמצאות העניים, מסעות, רעיית עדרים, ושמירה על העדרים.

מחקרים טוענים היום שאחד הסיבות העיקריות להצלחת האדם כמין הוא השימוש בכלבים לציד יעיל יותר, שמירה ועזרה על עדרי הבקר והצאן. 

משלב זה למעשה החלו להתפתח גזעים נוספים רבים שענו לצרכיו הבסיסיים של האדם ואשר נתנו מענה יותר ספציפי לצרכיו. התלות של הכלב באדם כמו גם תלותו של האדם בכלב יצרו את אותה סימביוזה מדהימה בין שני המינים שקשרו גורלם האחד בשני. קיימת טענה של חוקרים שאומרת שגם האדם לא היה מתפתח כפי שהתפתח והיכן שהתפתח ללא התערבות הכלב בחייו. על כך נרחיב במאמרים הבאים 

הכלב הוא בעל החיים בעל יכולות התקשורת הטובות ביותר עם האדם מכל בעלי החיים האחרים. 

אז כשאתם יושבים או הולכים עם כלבכם האהוב ושואלים את עצמכם למה אתם בזוגיות כל כך טובה, אז זאת התשובה.  

את כל זה ועוד תוכלו ללמוד בקורס לימודי אילוף כלבים במרכז, ובקורסים נוספים בבית ספר לאילוף כלבים שאנו מעבירים בחוות אילוף כלבים במסגרת קורס מאלפים.

הקשר בין אדם לכלב