מהי כלבנות טיפולית

בשנים האחרונות צובר תחום הכלבנות הטיפולית תאוצה רבה, יותר ויותר כלבים משולבים בתהליכים טיפוליים שונים, ותורמים למערך החברתי, החינוכי, הפסיכולוגי והשיקומי של האדם. 

עם זאת, בקרב אלו המתעניינים בתחום הכלבנות הטיפולית וקורסי האילוף, עולות שאלות רבות אודות הכלבנות טיפולית, וכיצד האהבה לכלבים ורצון לעזור לאחר משתלבים יחד בתהליך של עבודה הטיפולית והשיקומית.  

במאמר זה נסביר ונפרט מהי כלבנות טיפולית ומהות תפקידו של מדריך הכלבנות הטיפולית.

נתחיל בהסבר קצר על מהות התחום

הכלבנות הטיפולית, היא שיטה המסתייעת בכלבים כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם. טיפול זה נעזר בכלבים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים, כאשר תפקידו של הכלבן הטיפולי בתהליך זה, הוא לכוון את המטופל להתבוננות פנימית, מודעות ופיתוח תובנה.

הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לבין איש מקצוע, הכלבן הטיפולי, כאשר הגורם המתווך הוא הכלב. 

הבחירה בכלב כ'מטפל שותף' בתהליך, נובעת מכך שהקשר הנוצר בינו לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון גדול עבור אנשים הסובלים מבעיות תקשורת או שפה. 

הכלב נמצא במצב אקטיבי בו הוא יוצר את המגע והקשר עם המטופל ומקבל אותו ללא תנאי, דבר המעניק למטופל תחושת ביטחון אישי ואמון בקשר. 

ביטחון ואמון אלו מסייעים למטופל לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם המאפשרים לו להתגבר על חסמים מנטליים ופיזיים.

אז מתי ואיפה הכל התחיל

מזה אלפי שנים, אנו מנהלים חיים משותפים הטומנים בחובם תמורה הדדית עם הכלב. שותפות זו הפכה למשמעותית עד כדי כך, שכיום זה ידוע, ומוכח מדעית, שאינטראקציה עם כלב ידידותי יכולה להפחית חרדה, כאב, לתרום לפיתוח יכולות תקשורתיות, לעורר מוטיבציה למפגשים חברתיים ועוד..

טיפול באמצעות בעלי חיים תועד לראשונה בשנת 1792 בבית מחסה ביורק שבבריטניה. הצוות הטיפולי במקום נעזר בבעלי חיים כדרך לווסת ולנהל התנהגויות אגרסיביות אצל המטופלים. התחום התפתח ונחשף לראשונה כגישה טיפולית בסדרת מאמרים של לוינסון ומלון (Pet-oriented Psychotherapy 1969/1997).  ) בשנת 1980 נוסד הארגון הרב תחומי לחקר הקשר בין בעלי חיים ובני אדם Delta Society אשר נועד "לשיפור בריאות האדם באמצעות חיות שירות ותרפיה". 

הארגון יצר תוכנית להכשרת מטפלים ומכשירה גם את בעלי החיים. 

הכלבנות הטיפולית היא תחום שצמח מתוך ההבנה שהקשר עם כלבים מהווה עבור מרבית בני האדם מרחב מכיל בלתי אמצעי, ונטול חסמים רגשיים. הכלב יקבל אותנו כפי שאנחנו, ללא תלות באופן בו אנו או החברה תופסת אותנו. ואכן, כאשר שמים את הקשר בין האדם (המטופל) לכלב במרכז המרחב הטיפולי, מתרחשים שינויים נפלאים. 

כיום, מדריכי כלבנות טיפולית עובדים במוסדות חינוך, בתי חולים, פנימיות, הוסטלים, מתנ"סים, בפרויקטים של שיקום אסירים, עובדים עם אוכלוסיות מגוונות וגילאים שונים, עם לקויות מולדות או נרכשות. 

היריעה קצרה מלהרחיב כאן על כלל האוכלוסיות ומקומות הפעילות. שכן בכל שלב ומקום בחיים בו ישנו תהליך טיפולי או שיקומי, שבו יכולים הכלבן הטיפולי וכלבו לתרום באופן ממשי לתהליך זה, בעזרת מיומנותו הכלבנית והטיפולית של הכלבן, ויכולות התקשורת של הכלב הטיפולי. 

האהבה לכלבים מחברת בין בני אדם ולכן נוכחות הכלב היא גורם מוטיבציוני המגייס את האדם להגיע ולהשתתף בטיפול ומטרותיו. ומתוך כך, להשיג מטרות טיפוליות שונות שאותן לומדים בקורס כלבנות טיפולית וקורסי אילוף כלבים כמו: 

מיומנויות מוטוריות, חברתיות, קוגניטיביות, שיפור יכולות ויסות חושי ורגשי, תכנים דידקטיים, הפחתת חרדה, טיפול בפוביות ושיפור תחושת מסוגלות עצמית, הגברת יכולת אמפתיה רגשית כלפי האחר ועוד מטרות רבות נוספות.

בנוסף ליתרונות אלו, נוכחות הכלב בתהליך הטיפולי, מאפשרת לכלבן לבחון את אופן התקשורת בין הכלב לבין המטופל, ולעבוד על מטרות טיפוליות שונות נוספות, שבאות לידי ביטוי בקשר הייחודי שנוצר בין המטופל לכלב. השיח על הכלב וכלבים באופן כללי, הופך לעיתים גם לאלמנט שדרכו יכול הכלבן הטיפולי להבין את עולמו הפנימי של המטופל והאופן בו הוא תופס את עצמו בצורה ברורה יותר. 

"עוד שנה או שנתיים אנחנו נאמץ כלב", אמר א', מטופל במסגרת טיפול קבוצתי. "הכלב שאני רוצה הוא גדול וחזק, כשהוא ישב, הוא יגיע עד הצוואר שלי, ואני אלך איתו עם מחסום, כי כלבים כאלה יכולים לנשוך."

כך שלמעשה, עבור א', הכלב שהיה רוצה לאמץ, מבטא את מה שחסר לו, או מגן מפני הקשיים שהוא חווה בחיי היום יום. 

הכלב הוא בעל חיים חברתי, שהתפתח לחיים בשותפות עם האדם וככזה, הוא התפתח להיות רגיש לשים לב ולהגיב לסיטואציות שונות בקרב חבריו בני האדם

מרבית הכלבים נולדים ומפתחים עם המחייה המשותפת עימנו, יכולת זיהוי של מצבים רגשיים, התנהגותיים ואף פיזיים רבים. תגובותיו של הכלב למצבים אלו, הן כחומר ביד היוצר של הכלבן הטיפולי אשר יודע להפוך ולעצב, סיטואציות שהכלב מייצר, לאלו שתורמות למטרות הטיפול, או להאיר אותם בצורה שתייצר תגובה אצל המטופל. 

למשל, האנקה, כלבה טיפולית מגזע רועה אוסטרלי, מזהה מצוקה אצל אדם, היא מגיעה אליו ו"מתחנפת", ומראה לו בשפת הגוף שלה שהיא אינה מאיימת עליו. 

כל מטופל מתייחס לזה אחרת, היא "רוקדת" בפני המטופלים, מחייכת אליהם (submissive grin) ומנסה ללקק את פניהם. עבורי, כמטפלת, זהו סימן מאוד ברור למצוקתו/הקושי של המטופל. עבור המטופל, זוהי אתנחתא קומית, מה שעוזר לו לצחוק מעט, להתחבר לסיטואציה הנוכחית, או לחוש שרואים אותו ושהוא לא לבד.

הכלב הטיפולי והכלבן הם צוות לכל דבר ועניין, הם עובדים יחד למען המטופלים. אנו מאמינים כי הכלב הוא מטפל שותף בתהליך.  

מעוניינים לדעת עוד על כלבנות טיפולית? מוזמנים ליצור עימנו קשר ונשמח לשוחח בנושא 

המאמר נכתב על ידי מעין שיזף, מרצה ומדריכה בקורס הכלבנות הטיפולית בוגרת התוכנית לטיפול בעזרת בעלי חיים מטעם מכון מגיד ללימודים גבוהים מטעם האוניברסיטה העברית. בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מהמכללה האקדמית ת"א – יפו ועל ידי דריה סטוטלנד מרצה ומדריכה בקורס הכלבנות הטיפולית, בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק מטעם הקריה האקדמית אונו, בעלת רישיון משרד הבריאות ובוגרת קורס מדריכים קליניים בריפוי בעיסוק, החוג לריפוי בעיסוק, באוניברסיטת תל אביב.


מאמרים נוספים